עם עובד, מד"ב, 1997, 174 עמ´(ספר רביעי בסדרה). אני חייבת להקדים ולאמר כי לא כולם מוצאים את הכתיבה של סילברברג מעניינת, מרתקת או מושכת לקרוא. בד"כ עד שהספר נכנס לקצב לוקח זמן, בו על הקורא ללמוד פרטים על העבר, על ההווה , על תנאי החיים, הסביבה האקולוגית על הדמויות הראשיות והמשניות וכד´ ובזמן זה להתאזר בסבלנות רבה. ככל שהספר רחב יריעה, כך הקצב איטי יותר. מאידך, השיטה מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, כי לא רק שהוא בונה אצל הקורא את התודעה הוא גם יוצר את המתח הראוי ומשקיע בהכנה שמלמדת את הקורא להעריך את הסיפור ולהעריץ את השיטה שלו.ולענייננו, הארפיריס תומרן לעמוד בראש משלחת לאזורי הצפון הרחוקים של זימרואל המכונה שממות חינטור בממלכת מאג´יפור. הוא מלווה ע"י קורינאם, ממיר צורה, המשמש גם כמורה דרך וגם כמתורגמן של המשלחת.הארפיריס הוא נסיך מחצר הקורונאל. אבי אבותיו, פרסטימיון השליט, היה הקורונאל של מאג´יפור לפני כ- 1000 שנים ( מה שמזכיר כאנקדוטה שלאחרונה יצא בתרגום לעיברית באותה ההוצאה החלק השני בטרילוגיה אל מאג´יפור "פרסטימיון השליט" המתארת את תקופת שלטונו שלא נראית זוהרת כמו בתיאור של הנסיך...מה שיכול להוביל לדיון באמת מול נוסטלגיה...).הנסיך למעשה נראה כסיים את הקריירה הדיפלומטית שלו בגלל שגיאה שנראית בהתחלה כחסרת ערך. הוא מועבר הרחק מהמצודה למשרה דיפלומטית חסרת ערך וזוטרה בצפון בני מויה. במשך חודשים הוא עוסק בביוקרטיה וממתין להודעה הגואלת שתקרא לו לחזור ללב הפוליטיקה במצודה. אולם, זו לא מגיעה ובמקום הוא נשלח רחוק יותר לצפון הקפוא, לשממות חינטור.בלית ברירה, בניסיון חד פעמי לשקם את הקריירה שלו, הוא נאלץ להסכים להצטרף למשלחת להצלת 9 פלאונטולוגים שיצאו למצוא שרידי מאובנים של דרקונים ונלקחו בשבי ע"י האותינורים הברברים, שבט אבוד שלא מכיר את הציביליזציה.המסע מתגלה כמסוכן, ההתנגשות הבינתרבותית, חלקלקותו של ממיר הצורה כל אלה תורמים לעלילה. בדרך הקורא לומד על סבלנות, סובלנות, גישור על פערים, כבוד, אחווה ועוד כל זה בכ- 170 עמ´.הסיום מבריק ותופס את הקורא. לא יכלתי להניח מידי את הספר עד שלא סיימתי אותו.ארבעה וחצי כוכבים (רק בגלל ההתחלה שלא מכניסה את הקורא יש לקצב...)
Do You like book The Mountains Of Majipoor (1996)?
